“הרי כל אדם בן חורין הוא לסגור את הרדיו ולא ללכת לקונצרט, למאוס בקולנוע ובתיאטרון ולהימנע מקריאת ספר מסוים, אלא שאין איש יכול לעצום עיניו מלראות את הבניינים המהווים את בימת החיים האזרחיים והטובעים את חותם האדם על השדה ועל הנוף”

– ברונו צבי – בחללה של אדריכלות

האדריכלות הינה אמנות האחראית לעיצוב הסביבה האנושית, ככזו, היא משלבת בין המעשי והטכנולוגי לתיאורטי והפואטי. העיסוק באדריכלות הינו חיפוש אחר הקשר שבין הסביבה הבנויה לצרכים שלנו כפרטים וכחברה, באמצעות חומר, צורה וטכנולוגיה, במטרה לאפשר לנו לחוות תחושת מקום ושייכות במגוון הפעילויות של חיי היומיום. כל זאת בצניעות וכבוד למקום, לסביבה, ולחיים המתרחשים בה ובמטרה להיטיב.

על המגמה 

מתוך ההכרה שבני האדם מושפעים מהסביבה בה הם חיים, במודע ושלא במודע, ומתוך כך האחריות העצומה שבתכנון מרחבים/חללים עבורם, בנינו מרחב לומד – “מעבדה”  בה  אנו  מעודדים  התנסות,  לימוד,  העמקה  ומצוינות  (=עשיה,התבוננות, תיקון, עשיה… וחוזר חלילה) מתוך חדוות יצירה ואהבת המקצוע.

“המעבדה”  אינה  מתרחשת  רק  בין  כתלי  הסטודיו,  אלא  מתקיימת  כגישה מערכתית של הצוות ובכך מאפשרת התבוננות בזמן אמת על התוצרים השוטפים, שימת סימני שאלה, נקיטת עמדה, ופיתוח/השבחת תכנית הלימודים בהתאם.

מהלך הלימודים

מהלך הלימודים בנוי על 6 סמסטרים מלאים (שלוש שנים).

שלד התכנית מבוסס על מקצועות ליבה ומקצועות תומכים ומשלימים. מקצועות הליבה (הסטודיו) נלמדים דרך התנסות מצטברת של עבודה “דרך הידיים” (עושים את.. ומדברים על..), ומהווים אימון בפיתוח ובניית תהליך תכנון באמצעות פרויקטים בנושאים  שונים  (מבני  ציבור,  מגורים…),  בקנה  מידה  שונים  (עיר, שכונה, מבנה, פנים, מוצר), תוך הקשבה ולימוד הקשר שבין חומר, צורה, תפקוד, חוויה ומקום.

המקצועות המשלימים (כגון תולדות האדריכלות, תורת הבניה, שרטוט, סטטיקה, הבעה גרפית וכו’…), תפקידם הרחבת היריעה וביסוס אחראי של פעולת התכנון על תשתית והבנה מעמיקה. שלד זה מבטיח רצף החל מגיבוש הרעיון ועד ליישומו.

ברקע, כחוט השני, שזורים  נושאים/שאלות חברתיות ותרבותיות, דרך פרויקטים שונים, במסגרת הסטודיו ובשילוב הקהילה (לדוגמא, תכנון שטחי חוץ בי”ס, עיצוב פנים בבית אבות ועוד).

הלימודים תובעניים וללא פשרות, בשל כך, הסטודנטים במגמה נדרשים לאחריות אישית גבוהה, לימוד עצמי, סקרנות, יצירתיות, התמסרות, פתיחות, שימת סימני שאלה על כל הידוע והמובן מאליו, ושותפים מלאים למסע. כך נוצרת קהילה לומדת / מלמדת, תומכת מתוך שיתוף פעולה ואכפתיות.

הדיפלומה

“הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים הרשום  בפנקס ההנדסאים של משרד התמ”ת, רשאי לתכנן תכנון אדריכלי של “מבנה פשוט” [מבנה עד 4 קומות], כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה, שנועד למגורים, למלאכה ו/או לאחסנה, וכן מבנה יביל – הכול בהתאם למצוין בתוספת הראשונה לחוק המהנדסים והאדריכלים” (מתוך אתר מה”ט)

השתלבות בשוק התעסוקה

הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים הינם חלק בלתי נפרד מהצוות האדריכלי וממלאים תפקידים עצמאיים בתחום תכנון, עיצוב, בנייה ופיקוח בשטח. הנדסאי אדריכלות משתלבים בעבודה במוסדות צבור, מוסדות ממשלתיים ועירוניים, בוועדות לבניין ערים, מועצות, במשרדי תכנון וכן כעצמאיים.

“על האדם העושה את האדריכלות מקצועו להיות מנוסה בשני הדברים. עליו להיות בעת ובעונה אחת בעל כשרון טבעי ובעל נכונות ללמוד, משום שכישרון ללא לימוד, או לימוד ללא כישרון, לא יעשוהו אמן מושלם. עליו להיות משכיל, שרטט מיומן, בקי בהנדסה, בעל ידיעות בהיסטוריה, עוקב בעניין אחרי לימודי הפילוסופיה, מבין במוסיקה, בעל ידיעות בעולם הרפואה, מודע לדעות המשפטנים ומתמצא באסטרונומיה ובתורת השמיים.”

– ויטרוביוס – על אודות האדריכלות 23 לפנה”ס

• שיתוף: